שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' בר-יצחק

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 20.10.10 ברחוב ברודצקי בתל-אביב, כאשר נסעה נהגת רכב התובעת בנתיבה וביקשה לפנות ימינה למגרש החנייה של דיור מוגן "משען", נסע נהג האופנוע בנתיב הימני וארעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה").

העידה בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהייתה הנהגת ברכב התובעת (להלן: "רכב התובעת"), והנתבע (להלן: "הנתבע"), שהיה הנהג באופנוע (להלן: "האופנוע").

אין חולק כי עסקינן בכביש אשר בו שלושה מסלולים, שהמסלול הימני ביותר הוא מסלול המיועד לחנייה של רכבים לצד הדרך, בהמשכו יש תחנת אוטובוס, ואחריו שער הכניסה ל"משען".

אין חולק כי רכב התובעת נפגע בצידו הימני – כנף ודלת קידמית ימנית.

יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה, ולשאלת האחריות.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת התובעת, כאשר עת/1 נסעה ברכבה בנסיעה איטית כדי לפנות ימינה למגרש החנייה של "משען", אותתה ימינה, והאופנוע שהיה מאחוריה, ניסה לעקוף את רכבה במהירות מצד ימין, ועל כן קרתה התאונה. לשיטתה, הנתבע אחראי לקרות התאונה ולנזקים שארעו בגינה.

לטענת הנתבע, רכב התובעת נסע בנתיב האמצעי בו מותרת הפנייה שמאלה בלבד, ואילו רכבו נסע בנתיב הימני, המיועד לפנייה ימינה. לפיכך, אינו אחראי לקרות התאונה, ויש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי אחראי לקרות התאונה, ולנזקים שארעו בגינה?

בנסיבות העניין, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי לקבל את התביעה במלואה.

בנסיבות העניין השתכנעתי כי עת/1 פעלה כמצוות תקנה 58 לתקנות התעבורה התשכ"א – 1961, ועשתה כן, כדי להביא לתשומת לבם של הנוהגים בדרך כי בכוונתה לפנות ימינה.

כעולה מהעדויות, עת/1 אותתה ימינה לכיוון הכניסה לחניון של "משען", אולם לא יצאה ידי חובתה רק בכך, אלא הסתכלה במראה, ומשלא ראתה דבר, החלה לפנות ימינה. אולם, לפתע שמעה "מכה" (עמ' 2).

זאת ועוד, הוסיפה כי הנתבע 1 הופיע במהירות מצד ימין, ופגע באמצע הדלת הימנית של רכבה.

מנגד, העיד הנתבע כי נסע בנתיב הימני על ה"פס הצהוב", כפי שמופיע ב- נ/1, שהמסלול היה פנוי, ושלא היה צריך להשתחל בין רכבים (עמ' 3).

יחד עם זאת באותה נשימה העיד באלו המילים: "הגברת נסעה מצד שמאל שלי הבחנתי שהיא מאותת, אולם תוך כדי נסיעה היא סטתה קצת לכיוון שמאלה, ובדיעבד הבנתי שהיא לקחה יותר מרחב כדי להיכנס ימינה". דברים אלו מדברים בעד עצמם.

מהאמור עולה, כי עת/1 נסעה בנתיב שמורה שמאלה, אולם לאור מצב הדרך כפי שהובא בפני ב- ת/2 - ניתן להיווכח שיש הנמכה של המדרכה, על-מנת לאפשר כניסה של רכבים לחניון "משען", ולפיכך, אותתה ימינה והתריעה על כוונתה לפנות ימינה.